לפני, אחרי, עכשיו!

ז' ניסן

הרגע הזה

כשהכל נוצץ, המפה נפרשת על השלחן וההדר משתלט על הבית בשקט מכובד,

כשהיין נמזג לגביעים ומצות טריות שנאפו אחר חצות מבצבצות מהמפית - - -

ברור שהיה שם גם - לפני. 

לפני כל הרגעים הנוצצים היו רגעים אחרים, קצת פחות זוהרים.

רגעים של בלאגן ועומס, שהרכיבו את היופי וההוד של החג הזה.

מלבד הנקיון וההכשרה, היו לנו הקניות, והסחיבות, ובלאגן מתחדש...

לעטוף, לשטוף, לנגב, לקצוץ, לטרוף, לטגן, לבשל, להעמיד, ל...ל...ל...

בסוף החג מגיע.

בסיעתא דשמיא - כמו בכל שנה, הוא מגיע וקיים,

ונוכח

בימים הרגועים של חול המועד שנדמה שאין בו מאומה

מלבד נשימה, ועוד אחת...

נשימה של קדושה,

וקרבה - - -

ככה זה תמיד - לכל ארוחה יש לפני,

ויש אחרי...

ויש לפני חדש,

והווה - שמתחדש בכל רגע מחדש.

ד' יתברך שנתן לנו במתנה את חג החרות, 
הוא שנתן לנו את ההכנות לפניו.

הוא הכין את השפע הגדול 
וגם את הטרחה והיגיעה שממלאה אותנו סיפוק ואושר - של חויה,

בכל רגע ורגע.

- - -

ביום אחד חוזרים לשגרה...

והופ - עוד שנה.

ערב פסח שוב.

עכשיו לפני - 

ניזכר ברגע המוכן, המושלם והנוצץ ההוא לפני 12 חודש - 

ונזכור שכמותו גם בחג המרומם הבא הרגע העוצמתי יהיה מורכב מרגעים מרגשים של לפני - - -

רגעים של עכשיו.

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ..."