משעמם!

החופש הגדול

משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי... משעמם לי...

שעמום יכול להרגיש משהו מטריד, אמא! משעמם לי...

אבל שם! כן, כן, שם. עמוק בשעמום מוחבאת מתנה יקרה.

בשעמום יש משהו עמום שצועק, תקשיבו! אני רוצה גיוון, רוצה משהו חזק, משהו מרגש, נוגע, מעסיק.

שעמום הוא מנוע ענק שמסתובב איפשהו מאחורה בראש, ורק מחכה לרגע של שקט שנתחיל לשמוע אותו מזמזם ~ ~ ~

חופש... הוא מזמזם חופש...

חופש להרגיש.

חופש להיות.

חופש לחפש.

חופש לחלום.

חופש לדמיין.

חופש ללכת הלאה, לצאת מכבלי הזמן והמקום והחומר,

חופש לתת לנשמה לדבר, להביע את מבוקשה, לעשות מ'שבא...

ממה שבַּה.

בשביל להשתעמם בכייף, לא צריך שום, צריך - כלום!

וכשיש כלום, אז אפשר.

במקום לטייל בין טירות בחו"ל

אפשר לבנות ארמונות - בחול.

במקום לשבת ולכסוס עפרונות,

אפשר לפתח אליפות משאריות.

במקום לרקוע ולהעיף אבנים ברגליים,

אפשר לסדר יפה יפה גם גוף וידיים.

לפעמים מספיק למיין את מה שיש,

או פשוט לדמיין 

ולחלום...

נייר, זה כלום?

וקצת צבע שחור?

כך ממשהו קטנטן, ממש כלום, נהיה המון.

~ ~ ~

מסתבר שגם לנו יש לפחות דבר או שניים בבית...

לכן כשהמראה בנתה על התחדשות

ואף הסכימה להתקלף לכבוד צבע חדש

ודוגמא שונה

כשהיא כבר כל כך כל כך חיכתה

אבל צבע השמנת החליט להישאר בחנות,

ושלח במקומו את הכחול בטעות... (טעות?!)

פשוט התאמנו ציפיות,

ועם ציפית טובה ולא שימושית,

באה למראה - רווחה.

~ ~ ~

יום אחר, כשהלב הרגיש קצת ריק,

וגם הבית הזדהה עם התחושה...

אזי בקבוקונים ריקים שאזל מהם הריח הטוב, הבינו למצוקתם,

והסכימו לצאת מאפילת המגירה למרכז הבמה,

בתנאי - שנשמח.

חברו להם כמה אבנים מעציץ שנשבר,

ופרחי סול מזר שהכלח אבד עליו מזמן,

וכך...
פינה קטנה, קיבלה חיוּת.

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'... חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם!