אל תשאלו איך ומה...

כ' סיון

משרד בית הספר:

עוד טלפון כושל, שוב משהו לא מסתדר. ההזמנות, המצגות, התפאורה, המקהלה, בכלל הבנות לא מאומנות, ההצגה לא לגמרי כתובה, ותוכניה... אז למתי נקבע את המסיבה? אולי לעוד חודש? לעוד שנה? בקצב הזה כמו שזה נראה, עד אז נשאר באותה פוזה, עם ערמות דפים, עפרונות כסוסים, טלפונים בשני האוזניים, ודחיות, דחיות ---

תשמענה מורותי אני כאן המנהלת הקובעת, ויש תאריך. אני מודיעה לכן בזאת, עוד שבועיים אנחנו מוכנות. תהיה מסיבה תלבושות ומסכים, המסר יובן, יתואמו הכיבודים, הרוגאלך יהיו בשקיות ואנחנו נעמוד מחייכות, מייצגות.

אל תשאלו איך ומה, אבל היתה שם מסיבה. יפה, מושקעת, מלאת מסרים. מעבירה את התוכן, מקרבת לאלוקים. כי כשיש תאריך מריצים עניינים. הדברים חייבים, אבל חייבים להיות מוכנים.

ראש השנה:

עוד יהודי חוטא, שוב בן שביקש דחיה. התוכניות, הרצונות, השאיפות, הנקמה באומות, בכלל כמה יהודים עוד צריכים לעלות, לסגור את הביזנס, לתאם עמדות, וטיסות... אז למתי נקבע את הגאולה?  אולי לעוד שנה? לעוד דור? בקצב הזה כמו שזה נראה, עד אז נשאר באותה פוזה, עם ערימת בקשות, פתקים דחוסים בסדקי האבנים, חטאים עד מעל לשערות, וצרות, צרות ---

שמעו נא מלאכים, אני מלך מלכי המלכים וזה מוחלט. אני כותב עכשיו וחותם בכיפורים, ה-שנה בני נגאלים. יהיה לנו בית מקדש קרבנות וכהנים, הם יבואו כולם על כנפי נשרים, יתנערו מהעוונות, מהצרות, מהכאבים, ויבואו שמחים לשמוע את שירת הלויים.

אז אל תשאלו איך ומה אבל תהיה לנו גאולה...