יש!

​ט"ז אלול

אחד המנועים הטובים שמצאתי לחדוות היצירה,

הוא מנוע האין...

מתי הוא הרגע הזה בו אני מתחילה לחשוב מחוץ לקופסא וליצור מעצמי באמת?

כשמשהו מהכלים להם הורגלתי, או ציפיתי, חסר.

זה יכול לפגוש בדברים הקטנים,

כמו ברגע שנגמר הסוכר, אוי! גם הקמח...

ואני רוצה עכשיו עוגה, הרגע!

3 בלילה, ואני באמצע עבודה...

אבל הנה. סופלה.
תוך רבע שעה יצא טעים, שאין דברים כאלו.

עם קורנפלור ואבקת סוכר, רק מה?

מוצאים את זה,

ברצון חזק לארגן תוך שעה מסיבה או לתת מתנה, 

כשאין חנות זמינה.

כשהרצון החזק נפגש עם האין, 

כמו במפגש בין שתי אבנים, אז נוצרת האש...

יש!

אמא שלי תמיד אומרת:

אל תגידו מה אין, תגידו מה יש...

ככה, את מוצאת את עצמך פורסת את מה שיש:

יש ביצים, יש רסק עגבניות, יש מלח, יש כמה תבלינים, ושום...

'יש עיצה, טגני ביצה...' שקשוקה! 

אבל אין כירה, הופ, לא אומרים מה אין... אומרים מה יש!

יש תנור...

ניסיתי.

היה טעים.

אֵין, עוֹד, מִלְבַדּוֹ...

מתכון סופלה:

3/4 כוס שמן

2 כוסות סוכר

4 ביצים

2 כפיות וניל/יין

מערבבים - ואח"כ מוסיפים:

11/2 כוסות קורנפלור

6 כפות קקאו.

תבניות אישיות, רבע שעה... כוס חלב, וזה איננו.

המלצה: באמצע הלילה, כשאתם רוצים את זה באמת הרגע, תעשו חצי כמות, יצאו לכם 5-6 יחידות,

כך שאם מישו יתעורר מהריח, יהיה לו איזה אחד...